יום שלישי, 5 בנובמבר 2013

יועז הנדל תוהה: למה המועצה האזורית שומרון מדבררת את הרב דב ליאור?

פולמוס התבטאויותיו של הרב דב ליאור בקשר לעדה האתיופית בישראל, עורר לא מעט סערה בתקשורת במהלך החודש האחרון - לצד לא מעט תהיות אצל כתבי השטחים. הסיבה היא ברורה: מי שמדברר את הרב ליאור בנושא הזה היא אסתר אלוש, דוברת המועצה האזורית שומרון - שהרב ליאור מקריית ארבע כלל אינו נמצא בתחום סמכותה ואחריותה.


במועצה טוענים כי אלוש החליטה להתנדב לנושא ולהקדיש לו את זמנה ומרצה בהתנדבות וללא קבלת שכר, אך יועז הנדל, עיתונאי ופוליציסט בכיר, טען היום אחרת בפוסט שפרסם בפייסבוק הרשמי שלו:

"לפני שבועיים נאם שטרן על הרב דב ליאור מקריית ארבע. הנאום זכה לביקורת חריפה מטעם רבני הזרם החרד"לי. שתי מודעות פורסמו בראשונה - שגבלה בהזיות מיסטיות - קראו לו כופר ושלחו אותו לעלות לקברי רבנים ולבקש סליחה. בשנייה נכתב שהוא צריך להסיר את חסינותו הפרלמנטרית ולהתחרט על מעשיו. את המודעה האחרונה הפיצה תקשורתית דוברת המועצה האזורית שומרון. למודעה הצטרפה גם הצהרה מפי גרשון מסיקה ראש המועצה שבה הוא קובע ששטרן הוא בושה לציונות הדתית.

מסיקה הוא מסוג העסקנים שלא מפספסים אירועים גדולים. הוא מפרסם מודעות נגד אלוף פיקוד מרכז ניצן אלון, נגד שמאלנים, ועכשיו גם נגד שטרן. 

אדלג על הויכוח מה בדיוק אמר הרב דב ליאור לגבי האתיופים שגרם לויכוח. הגיעו אלי עדויות שמיעה בלבד. למען האמת בעיני זה גם לא משנה – הרב שאין לי – לעולם לא יראה וישמע כמוהו. מי שנתן גיבוי לתורת המלך לא משמש כמקור סמכות למחנה הציוני שאליו אני משתייך. 

אותי העסיקה המעורבות המוזרה של מועצה אזורית שומרון: 

ראשית, רוב ישובי המועצה הם חילונים או דתיים מתונים שלא תומכים ברב מסוגו של דב ליאור. שנית, הרב ליאור גר בקריית ארבע מרחק שעה נסיעה משטח המועצה.
לתומי הרמתי טלפון לדוברת המועצה כדי לברר מי מימן את המודעות ולמה ההודעות לתקשורת, אלא שהשיחה הזאת עלתה לי במתקפת מיילים, מסרונים וכמה תובנות.
זה החל בכך שהדוברת טענה בתוקף שהיא נותנת שירותים (נגד ח"כ מכהן) בזמנה הפנוי – כך סתם באמצע היום. לאחר מכן היא האשימה אותי שאני נגד ההתיישבות, מכיוון שאני שואל שאלות מיותרות. בשלב הבא כבר שלחה לי מייל מפורט וכעוס ובו נאמר שהעצומה נגד שטרן היא יוזמה של תלמידי ישיבת אלון מורה (ישיבה שנתמכת על ידי המדינה- בעיה בפני עצמה). בסוף הודיעה לי בזעם שבכוונתה לפרסם טור משלה שעוסק בי כעיתונאי סובייקטיבי עם ניגוד עניינים. אגב, הסכמתי איתה מיד על הכיוון. אפילו המלצתי על מועמדותה לפרס פוליצר בשל החשיפה החשובה, אבל זה לא עזר, היא המשיכה.

את הערב סיימתי עם שני איומים בתביעת דיבה – ענף חקלאות חדש במועצה - ובשיחה עם יוסי דגן, סגנו של מסיקה ובבואתו המדויקת. הם לא מממנים את המודעות, הוא אמר והאמנתי לו, וגם הוסיף שלא אשכח לכתוב שהם עוזרים לרב ליאור בגאווה גדולה. ובכן כתבתי. ספק רב אם התושבים במועצה יודעים וגאים.
יש לי סימפטיה לאזור, חלק מבני משפחתי מתגוררים שם. עם זאת אני עדיין לא מבין מאיפה הכסף הגיע, למה המועצה המקומית מעורבת, ובעיקר למה הרוב המתון והשפוי שם מוכן לסבול עדיין חיבור לרבנים קיצונים ועסקנים פוליטיים שעושים נזק סביבתי שמכתים את כולם“.